ניהול המידע בנושא רשלנות רפואית בישראל

גם כאשר מדובר בניהול ידע בתחום מערכת הבריאות הציבורית, ניהול ידע יכול לשמש מרכיב חשוב וחיוני בתחומים שונים וביניהם תחום ניהול הסיכונים.

כלומר, ניהול ידע יכול לסייע למניעת טעויות רפואיות, אירועים חריגים, ומקרי רשלנות רפואית, שעלולים לגרום לנזקים פיזיים ונפשיים לאדם ואף לאובדן חיי אדם, וכפועל יוצא מכך גם למניעת תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית.

לנושא זה ישנה חשיבות רבה במיוחד בעשורים האחרונים, נוכח הגידול המתמיד שחל בהיקף הגשת תביעות הרשלנות הרפואית ובסכומי הפיצויים הנפסקים בגינן וזאת בארץ כמו גם בעולם כולו. גידול זה מביא להגברת העומס הכלכלי על מערכת הבריאות בארץ ופוגע בכלל אזרחי המדינה.

הסיבה לכך הנה שהמשאבים שמנוצלים לצורך טיפול משפטי בתביעות רשלנות רפואית כנגד הגופים הרפואיים הציבוריים ולצורך תשלומי הפיצויים למטופלים הנם למעשה על חשבון המשאבים המוגבלים של מערכת הבריאות בארץ, אשר מיועדים בראש ובראשונה למתן טיפול רפואי לכלל תושבי המדינה.

על רקע האמור לעיל ניתן להבין עד כמה חיוני להקים בארץ מרכז לאומי שירכז וינהל ידע ברמה הארצית בכל הקשור לתחום הרשלנות הרפואית בארץ.

מרכז כזה יכול לרכז נתונים אודות מקרים בהם התרחשו טעויות רפואיות ואירועים חריגים בכלל המוסדות הרפואיים בארץ, היקף המקרים מתוכם בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית ו/או ננקטו הליכים משמעתיים כנגד המטפלים הרפואיים, ובעיקר בכל הקשור למסקנות, לקחים ונוהלים שהופקו לשם מניעת הישנותם של הטעויות הרפואיות והאירועים החריגים.

מדובר במידע רב ויקר ערך אשר כרגע מפוזר בין כל המוסדות הרפואיים השונים בארץ כאשר רק חלק ממנו מגיע למשרד הבריאות. לפיכך, הקמת מרכז לאומי שירכז ויעבד את כל המידע הנ"ל, תוך שיתופו והנגשתו לכל הגורמים הנוגעים בדבר, יכול לסייע רבות בתחום המאמץ לצמצום הטעויות והרשלנות הרפואית.

ואמנם, הן דו"ח ועדת שפניץ משנת 2005 והן דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 המליצו על הקמת מרכז לאומי שכזה. 

דו"ח ועדת שפניץ לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, אשר פורסם כאמור בשנת 2005, ציין כי בארץ קיימות מערכות מקומיות של ניהול סיכונים בבתי החולים ובמרפאות, אולם לא קיימת פעילות ניהול סיכונים ברמה הארצית-לאומית.

לפיכך המליצה הוועדה להקים יחידה ארצית לבטיחות המטופל ולניהול סיכונים, שבראשה יעמדו נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, הר"י - הסתדרות הרופאים בישראל ונציגי בתי החולים.

יחידה ארצית זו  תקבל דיווחים על כל הטעויות הרפואיות והאירועים החריגים, תוך השמטת אמצעי הזיהוי, ותפיק לקחים ארציים, היחידה תוכל להמליץ על התוויות קליניות או סטנדרטים. המידע שיימסר לה יהיה חסוי.

כל גורם שיש לו נציגים ביחידה יעבד את הנתונים למידע אגרגטיבי עד כמה שניתן, בצירוף מסקנות, אשר יועברו ליחידה הארצית.

זו תיצור מאגר מידע אחד, ללא פרטים מזהים של בית החולים, החולה והרופא, ותשתף את כל הגורמים בתקלות ובמסקנות. מבנה היחידה יהיה כדלקמן: יחידת בטיחות מטופל קלינית מוסדית, צוות סינון אשר יפעל כדי להכין את החומר ופורום בטיחות מטופל ארצי.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 סבר אף הוא שכדי שאפשר יהיה להפיק לקחים ולמנוע הישנות אירועים חריגים יש לקיים תהליך עבודה שמטרתו איתור מקור הבעיה, וליצור מנגנון שבו יוכלו הגורמים המעורבים למסור מידע בחופשיות מבלי לחשוש שעדותם תשמש נגדם, ותהווה בסיס לנקיטת הליכים משפטיים נגדם במישור האזרחי ו/או משמעתי.

בחודש אוגוסט 2011, במהלך הביקורת של מבקר המדינה ובעקבותיה, הקים משרד הבריאות את מערך בטיחות הטיפול הרפואי.

לפי פרסומי משרד הבריאות במסגרת אתר האינטרנט שלו, מערך זה פועל להקטנת מספר התקלות הרפואיות בארץ באופן הבא:

• איסוף מידע באמצעים מגוונים תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הבריאות
• איתור הגורמים והסיבות לכשלים
• שימוש בממצאים כבסיס לפיתוח תכניות מניעה מקיפות וממוקדות
• קידום בטיחות בהיבט של למידה מאירועים, תוך רצון לשפר תהליכים כדי להימנע מהטעות הבאה

במערך מתקבלים דיווחים ממוסדות הבריאות על-פי תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים) התש"ם-1980.

הדיווחים הללו מרוכזים ונלמדים על ידי אנשי מקצוע בכירים. נערכת בדיקה ראשונית של סיכום האשפוז או תיאור האירוע, ומתקיים תהליך של הערכה האם ההתרחשות היא תוצאה של מהלך טבעי במצב החולה או אם הוא אירע בנסיבות מיוחדות הדורשות בירור נרחב יותר.

ניתוח הנתונים מאפשר לאתר כשלים מערכתיים, שזיהוים והטיפול בהם יפחיתו סיכונים פוטנציאליים.

אולם, לפחות נכון לחודש נובמבר 2018, לא ברור עד כמה פעילותו של מערך זה הנה אכן מקיפה, עמוקה ויעילה, ועד כמה היא עונה בפועל על הצרכים שזוהו בתחום זה במסגרת דו"ח מבקר המדינה וזאת בנושאים הבאים:

• היעדר שיתוף במידע על מקרים בהם התרחשו טעויות רפואיות ועל נוהלים למניעת הישנותם
• היעדר שיתוף באמצעי לימוד והדרכה למניעת טעויות רפואיות
• ריכוז מידע חלקי על מקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית

היעדר שיתוף במידע על טעויות רפואיות ועל נוהלים למניעת הישנותם

כאמור, המידע אשר מתקבל מדיווחים על תקלות רפואיות, כמעט תקלות ואירועים חריגים, הנו חלק חיוני לקידום נושא הבטיחות במוסדות הרפואיים בארץ ובכלל. 

ברם, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 העלה שהיקף העברת המידע על תקלות רפואיות ועל הנוהלים למניעת הישנותם מטעם המוסדות הרפואיים למשרד הבריאות הינו חלקי וקטן ביותר כיום, וזאת מהסיבות הבאות.

ראשית, בתי החולים בארץ מחוייבים לדווח למשרד הבריאות רק לגבי רשימה סגורה של מקרים בהם התרחשו פטירות או אירועים חמורים במיוחד, וזאת כאמור במסגרת תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים), התש"ם-1980 וכן חוזר משרד הבריאות בעניין זה.

ברם,  אירועים אלו מהווים רק חלק קטן בלבד מהאירועים החריגים שמתרחשים במוסדות הרפואיים וכתוצאה מכך רוב האירועים החריגים שמתרחשים במוסדות הרפואיים למעשה אינם מדווחים למשרד הבריאות.

בכך נפגמת יכולתו של משרד הבריאות להסיק מסקנות מערכתיות ולהוציא הנחיות לכלל המוסדות הרפואיים בארץ.

עם זאת יצויין כי בעקבות ביקורת זו הוציא משרד הבריאות במאי 2012 את חוזר מנהל רפואה בדבר חובת הודעה של מוסד רפואי על פטירות ואירועים מיוחדים מס' 11/2012, אשר מרחיב את הגדרת המקרים שמחוייבים בדיווח למשרד הבריאות ביחס לתקנות הללו.

שנית, בתי החולים הממשלתיים מדווחים על תקלות רפואיות לחברת הביטוח הממשלתית ענבל, שמבטחת  אותם. חברת ענבל מפעילה אתר אינטרנט שמציג תכנים ודוגמאות לסיטואציות נפוצות, ומפרסם מידע שמתבסס על פסיקה, חקיקה, מאמרים ומחקרים מהארץ ומהעולם.

ברם, המידע באתר מיועד בחלקו רק לבעלי הרשאה מקרב בתי החולים הממשלתיים ולכן הוא לא מגיע לידיעת בתי החולים האחרים מלבד בתי החולים הממשלתיים.

שלישית, קופת חולים כללית מפיקה נהלים שמבטאים תובנות ולקחים בעקבות אירועים חריגים שהתרחשו במסגרתה וכדי למנוע את הישנותם. אולם, נהלים אלו אינם מועברים למשרד הבריאות, ובכך נפגמת יכולתו להטמיע נוהלי בטיחות בכלל המוסדות הרפואיים. עם זאת, מהמשרד נמסר כי מתקיימים מגעים בינו לכללית לשיתוף בתחקירים ובמסקנות.

רביעית, לא קיים בארץ מנגנון שמאפשר לרופאים לדווח בחופשיות על טעויות רפואיות וזאת ללא חשש מנקיטת הליכים משפטיים נגדם ותוך קבלת חיסיון.

כתוצאה מהאמור לעיל, ובהיעדר מרכז ניהול ידע ארצי, לא ניתן לנצל את הידע יקר הערך והמהותי שנצבר בנפרד בכל אחד מהמוסדות הרפואיים בארץ, וכן בקרב הרופאים השונים, לגבי טעויות רפואיות ולקחים ומניעת הישנותם וזאת על מנת לעבד אותו במרוכז ולהפיק ממנו נהלים לטובת כלל המוסדות הרפואיים בארץ.

לפיכך, המליץ מבקר המדינה למשרד הבריאות לפעול לשיפור שיתוף הפעולה בינו למוסדות הרפואיים שונים וכן ליצור מרכז לאומי, בשיתוף בתי החולים, קופות החולים והר"י, אשר יאפשר לאנשי הצוות הרפואי לדווח על אירועים חריגים, תקלות וכמעט תקלות ללא חשש מפני חשיפת המעורבים וענישתם.

היעדר שיתוף באמצעי לימוד והדרכה למניעת טעויות רפואיות

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 גם מצא שחלק מהמוסדות הרפואיים בארץ מחזיקים באמצעי לימוד והדרכה למניעת טעויות רפואיות, אולם לא קיים שיתוף באמצעים אלו בין המוסדות.

המבקר סבר שעל משרד הבריאות לעודד שיתוף פעולה בשימוש באמצעים אלו ולקדם את השימוש בהם. לשם כך יש לשקול לשלב את האמצעים האלו כחלק מהליך הרישוי וההסמכה וכחלק מבחינת כישוריהם של אנשי מקצועות הרפואה ובכך לשמור את כשירותם במשך שנות פעילותם המקצועית.

כך לדוגמא, חברת הביטוח הממשלתית ענבל מפעילה מומחים רפואיים שבודקים את הדיווחים על אירועים חריגים שהיא מקבלת מבתי החולים הממשלתיים שהיא מבטחת.

בנוסף, ענבל עורכת השתלמויות לצוותים רפואיים שעוסקים בעיקר בהיבט המשפטי של הטיפול הרפואי כגון תיעוד רשומות רפואיות וקבלת הסכמת החולה, וכן קורסים למניעת טעויות נפוצות, כגון קורס בקריאת מוניטור עוברי. ברם הקורסים וההשתלמויות של ענבל פתוחים רק לרופאי בתי החולים הממשלתיים ואינם פתוחים לרופאי בתי חולים אחרים.

בית החולים שיבא מפעיל את המרכז הארצי לסימולציות רפואיות, שבמסגרתו נערכים קורסים לאנשי מקצועות הרפואה אגב שימוש בסימולציה המדמה סביבה רפואית אמיתית.

קופת חולים כללית מפעילה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא מרכז סימולציה לאולטרסאונד של העובר, המדגים תרחישים רפואיים שונים. קופת חולים מכבי וכמה בתי חולים ציבוריים רוכשים הדרכות אלה, אך לא בתי החולים הממשלתיים.

קופת חולים מכבי מסרה שהמחלקה שלה לניהול סיכונים ממלאת תפקיד חשוב בריכוז והוראת קורסים שונים בניהול סיכונים במערכת הבריאות באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהשתלמויות מקצועיות ועוד.

משרד הבריאות הודיע למבקר המדינה שהמערך לבטיחות הטיפול יפעל להפיץ לכל המוסדות הרפואיים ובתי הספר לסיעוד ערכות הדרכה בנושאים נבחרים של בטיחות רפואית, הכוללות מערך שיעור, מצגת הדרכה, סרט והמלצות למניעת טעויות.

ריכוז מידע חלקי על מקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011  מצא שבידי משרד הבריאות קיים מידע חלקי בלבד אודות המקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית. הסיבה לכך הנה שהמשרד מקבל העתקים מכל תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות כנגד בתי החולים הממשלתיים.

אולם, כאשר מוגשות תביעות כנגד בתי החולים הלא ממשלתיים קרי, בתי החולים שבבעלות קופות החולים ובתי החולים הפרטיים, וכן תביעות כנגד קופות החולים, המשרד מקבל מהן העתק רק במידה ונשלח העתק מהן לנציב קבילות הציבור שבמשרד.

יתרה מכך, בגין חלק גדול ממקרי הרשלנות, התביעות מוגשות ישירות לבתי המשפט מבלי להגיש קודם לכן תלונה לנציב התלונות במשרד.

עורכי דין שעוסקים בתביעות רשלנות רפואית דיווחו למבקר המדינה שהם ממליצים ללקוחותיהם שלא להגיש תלונה לנציב התלונות, עקב חששם מאי-מיצוי הליכי המשמעת כנגד הרופאים הנידונים ועקב התמשכותם של ההליכים.

כתוצאה מהאמור לעיל נוצר מצב לפי אירועים חריגים רבים שהתרחשו וגרמו לנזקים בבתי חולים ציבוריים ופרטיים ובקופות, אינם מובאים לידיעת משרד הבריאות אלא אם כן הוגשו בגינם גם תלונות לנציב התלונות. התביעות גם יכולות להתנהל שנים ארוכות בבתי המשפט, אך גם לאחר סיומן הן לא תגענה לידיעת המשרד.

יתכן אפוא שכשלים מערכתיים חמורים שגרמו לאירועים חריגים ולנזקים, לא יתוקנו.

בנוסף, הסכמי פשרה שנחתמים בתביעות הרשלנות הרפואית בין התובעים לחברות הביטוח של הגורמים הרפואיים, לרבות חברת ענבל, כוללים סעיפים סודיות שאוסרים על הצדדים לפרסמם.

הפשרה כשלעצמה, וכן ככל שמדובר בסכומי פשרה גבוהים, מעידים אף הם על הצורך בלימוד המקרה על ידי משרד הבריאות, לשם הפקת לקחים. אולם, סעיפי הסודיות הללו עלולים למנוע העברת המידע למשרד בגין אותם אירועים.

לפיכך המליץ מבקר המדינה שמשרד הבריאות יפעל לריכוז מידע מלא יותר אודות תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות לבית המשפט, וכי על המוסדות להקפיד כי הסכמי הפשרה בסכומים ניכרים, הכוללים סעיפי סודיות למניעת פרסום האירוע, לא ימנעו דיווח על האירוע החריג למשרד הבריאות.

לסיכום וכפי שצויין לעיל, לא ברור כיום עד כמה מערך בטיחות הטיפול הרפואי שהוקם במשרד הבריאות באוגוסט 2011 אכן מטפל בכל האלמנטים שעליהם המליץ מבקר המדינה בכל הקשור לניהול מידע ארצי בתחום הרשלנות הרפואית.

יחד עם זאת יש לקוות שמבקר המדינה יערוך מעקב בנושא זה בהקדם, כך שנוכל ללמוד על ממצאיו בדו"חות העתידים שלו.

קראו עוד בנושא: הליך גישור ליישוב תביעות רשלנות רפואית